השמש שלנו ממשיכה לספק עניין רב לחוקרי מזג אוויר החלל עם פעילות כתמים שמשית נמשכת. נכון ל-5 בנובמבר 2026, אזור פעיל 4566 בולט במיוחד עם שטח של 210 וכ-15 כתמים נפרדים, וממשיך לרכז תשומת לב לצד אזורים פעילים נוספים כמו 4564 ו-4565. מעקב רצוף אחר פעילות זו קריטי להבנת ההתפרצויות הסולאריות והשפעתן על סביבת כדור הארץ.
במקביל, תחנת החלל הבינלאומית (ISS) רושמת היום צעד היסטורי נוסף: אסטרונאוטים של נאס״א וסוכנות החלל הקנדית משלימים את הליכת החלל להתקנת מערך השמש השמיני והאחרון מסוג iROSA. מבצע זה, שנמשך מעל חמש שנים, מעלה את יכולת ייצור החשמל של התחנה בכ-30%, מ-160 קילוואט לכ-215 קילוואט.
קרדיט תמונה: NASA
בזירת החלל העמוק, תמונת היום של אנקלדוס, אחד העולמות המסקרנים והמרתקים ביותר במערכת השמש שלנו, צולם כאן על ידי החללית קאסיני (Cassini) ב-1 בנובמבר 2009 כשהשמש מאירה אותו ממש מאחור.
התאורה הדרמטית הזו חושפת תופעה מדהימה: סילונים עוצמתיים שפורצים ללא הרף אל החלל מהקוטב הדרומי של הירח (שקוטרו כ-500 ק"מ בלבד).
סילוני הקרח האלו, שהתגלו לראשונה על ידי החללית קאסיני ב-2005, קשורים ככל הנראה לאוקיינוס ענק של מים נוזליים שמסתתר מתחת למעטפת הקרח של אנקלדוס. החומר שנפלט מהם מזין באופן ישיר את טבעת E החיצונית והדלילה של שבתאי, והופך את פני השטח של אנקלדוס לבוהקים ומחזירי אור – ממש כמו שלג טרי!
מה עוד מסתתר בתמונה? לאורך הפריים, טבעות הקרח של שבתאי מפזרות את אור השמש ישירות לעבר מצלמות החללית. אם תסתכלו טוב מעבר לטבעות (בחלק הימני התחתון), תוכלו להבחין בצד החשוך של ירח קטן נוסף בשם פנדורה (Pandora, בקוטר של 80 ק"מ). פנדורה מואר שם קלות באור חיוור – "אור שבתאי" (Saturnlight) – שמגיע מקרני שמש שפוגעות בכוכב הלכת ומוחזרות אליו בחזרה.
קרדיט: Cassini Imaging Team, SSI, JPL, ESA, NASA