אתמול, 28 בספטמבר, התפרץ מהשמש פילמנט מגנטי ושיגר החוצה פליטת מסה קורונלית (CME) – ענן של פלזמה ושדה מגנטי שנפלט לחלל.
לפי מודל של NASA, ה-CME צפוי להגיע לכדור הארץ ב־2 באוקטובר, כשהוא צפוי לפגוע בשדה המגנטי של כדור הארץ באופן חלקי. פגיעה כזו עשויה לעורר סערה גאומגנטית בעוצמת G1. באזורים בקווי רוחב גבוהים הסיכוי להופעת זוהר צפוני יהיה גבוה יותר.
ומכאן, אל יעד רחוק בהרבה:
Sh2-188 – ערפילית השרימפס.
מה יוצר את צורת הסחרור המיוחדת שלה?
אחד הגורמים המרכזיים הוא המהירות הגבוהה שבה נע הכוכב הננס הלבן שבמרכזה דרך החלל הבין־כוכבי. הכוכב הוא השארית של כוכב דמוי־שמש, שהשיל בעבר את השכבות החיצוניות שלו.
התנועה המהירה יוצרת גל הלם בחזית הערפילית – תופעה שמזכירה סירה שנעה במהירות במים. גל ההלם דוחס את הגז ומחמם אותו, ולכן האזור הזה, במיוחד בצד השמאלי העליון של הערפילית, בולט יותר.
למרות שהיא חיוורת מאוד, Sh2-188 גדולה יחסית בשמים ומשתרעת על פני כמחצית מקוטרו הזוויתי של הירח המלא.
התמונה צולמה דרך טלסקופ חובבים בקרקוב, פולין, באמצעות מסננים המבודדים את האור של מימן, גופרית וחמצן, ולאחר מכן עברה עיבוד דיגיטלי כדי להציג את צבעי הערפילית בקירוב.
שמש פעילה במרחק של 150 מיליון ק"מ מכאן, וערפילית בת אלפי שנים במרחק של אלפי שנות אור – שתיהן מזכירות לנו עד כמה דינמי היקום סביבנו.
מוקד תשומת הלב היומי מגיע מתמונת היום של נאס"א (APOD), המציגה את ערפילית השרימפ (Sh2-188) – אחת מתושבות השמיים המרתקות. מדובר בערפילית פלנטרית רחבת ידיים שגודלה הזוויתי משתרע על פני כחצי מקוטרו של הירח. ליבת הננס הלבן של כוכב שדמה לשמש שלנו נעה במהירות עצומה דרך התווך הבין-כוכבי, ויוצרת הלם קשת (Bow Shock) מרהיב המזכיר סירה החורצת את המים!
קרדיט תמונה: Pawel Piechnik
