ניוזלטר פברואר 2026

בין משימות, תגליות וטכנולוגיה

דבר ההנהלה

החודש האחרון היה עבורנו חודש עשיר בעשייה ובהתרחשויות. שבוע החלל הישראלי, הפעילות במרכזים השונים, ההשתתפות בכנסים מקצועיים ופתיחתם של מהלכי מחקר חדשים מבטאים עניין גובר בחלל ובשמש, ואת הרצון להעמיק את הידע וההבנה בתחומים אלה.

בתקופה זו אנו ממשיכים לפעול מתוך מחויבות לידע מבוסס ולמחקר עדכני, אך לא פחות מכך – מתוך רצון לפתוח את העשייה המדעית לציבור, לשתף בתהליכים, ולעודד שיח שמחבר בין מדע, טכנולוגיה וחינוך. המפגש הישיר עם הקהל והעבודה המשותפת עם חוקרים ואנשי חינוך הם חלק מרכזי בדרך שבה אנו מבקשים לקדם הבנה עמוקה יותר של החלל ושל מקומו בחיי היום־יום.

אנו גאים להיות חלק מהאקוסיסטם של תחום החלל בישראל, כפי שבא לידי ביטוי גם בכנס החלל הבינלאומי, שבו הוצג מיפוי האקוסיסטם הלאומי, וספייס וואלי נכללה בו הן בתחום החינוך והן בתחום המחקר.

מפגשים, מחקר ושמיים פתוחים

בחודש האחרון התקיימה פעילות רחבה במרכזי Space Valley, אשר כללה פעילות לציבור הרחב, פעילות חינוכית מובנית ושיתופי פעולה מחקריים עם האקדמיה.

שבוע החלל במרכזים

שבוע החלל הישראלי צוין בשלושה מרכזים:

• SOLARIS - מצפה השמש והכוכבים הרשמי של מדינת ישראל
• V-Planet – הפלנטריום העירוני בנוף הגליל
• Megaspace – מרכז החלל במע'אר

במסגרת שבוע החלל התקיימו סיורים מודרכים, מופעי פלנטריום, תצפיות שמיים ותחנות התנסות מדעיות. הפעילות עסקה בנושאים כגון חקר השמש, מערכת השמש, פעילות סולארית והשפעתה על כדור הארץ, וטכנולוגיות חלל עכשוויות.

ביקורי בתי ספר ופעילות חינוכית לכל הגילאים

לאורך החודש ביקרו במרכזים בתי ספר וקבוצות חינוך ממגוון שכבות גיל, כמו גם חיילים משוחררים וסטודנטים. הפעילות כללה מפגשי העשרה, תצפיות מודרכות ופעילויות לימודיות מותאמות גיל, בדגש על חשיפה לעקרונות מדעיים, תהליכי חקר והיכרות עם עבודת מדענים ומהנדסים בתחום החלל.

שיתוף פעולה עם האקדמיה ומחקר פעיל

במקביל לפעילות החינוכית, נמשכה עבודה מחקרית משותפת עם מוסדות אקדמיים ועם גורמים מהתעשייה. במסגרת זו מתקיים מחקר המתבסס על נתונים הנאספים במצפה השמש, העוסק בניתוח פעילות סולארית ובזיהוי דפוסים ואנומליות בשמש.

המחקר משלב חוקרים, סטודנטים וגורמי תעשייה, ומהווה חלק ממאמץ רחב לפיתוח תשתיות נתונים ארוכות טווח לחקר השמש והשפעתה על סביבת כדור הארץ.

וגם - שיפוץ!

ובחודש העמוס, הספקנו גם לסיים שיפוץ במצפה השמש והכוכבים סולאריס. בעזרתה האדיבה של קרן יק"א התקנו מחיצה אקוסטית באולם הכנסים ויצרנו חלל נוסף המשמש אותנו להדרכות בפלנטריום, וציליה בחצר מרכז המבקרים לקראת האביב והקיץ שיבואו עלינו לטובה.

מבט קדימה – מה צפוי אצלנו במרכזים החודש

גם בחודש הקרוב נמשכת הפעילות השוטפת במרכזים, עם דגש על מפגשים חינוכיים, תצפיות מודרכות ותכנים המתעדכנים בהתאם לאירועים אסטרונומיים עכשוויים. במהלך החודש צפויים ביקורים של בתי ספר וקבוצות חינוך, סיורים לקהל הרחב, ומפגשי העשרה בנושאי השמש, מערכת השמש וחקר החלל.

במקביל לפעילות החינוכית, תימשך העבודה המחקרית וההדרכתית במצפה, כולל תצפיות שמש, איסוף נתונים ופעילות משולבת עם גורמי אקדמיה ותעשייה.
תצפיות ערב יתקיימו במצפה סולאריס בתאריכים: 26.3 ו-23.4

לפרטים והרשמה

בקרו באתר שלנו

בין משימות, תגליות וטכנולוגיה – מה חדש בתחום החלל?

משימת Artemis II – שלב מכריע בדרך חזרה לירח

משימת Artemis II היא המשימה המאוישת הראשונה של תוכנית ארטמיס, ומהווה צעד מרכזי בהחזרת בני אדם למסלול סביב הירח לאחר יותר מחמישה עשורים מאז תוכנית אפולו. בניגוד למשימות קודמות, מטרתה אינה מחקר מדעי ישיר אלא בדיקת מערכות קריטיות בתנאי חלל עמוק עם צוות אנושי.

במסגרת המשימה ישוגרו ארבעה אסטרונאוטים בחללית Orion, על גבי משגר SLS, למסלול אליפטי סביב הירח וחזרה לכדור הארץ. במהלך המסע צפוי הצוות להגיע למרחק הגדול ביותר מכדור הארץ שאליו הגיעו אסטרונאוטים אי פעם, מעבר לשיא שנקבע במשימת Apollo 13, כחלק ממסלול שנועד לבחון יכולות ניווט, תקשורת ופעולה אנושית בחלל עמוק.

משך המשימה צפוי להיות כ־10 ימים, שבמהלכם תיבחן החללית בתנאים של קרינה גבוהה, תקשורת לטווחים גדולים, ניווט עצמאי וניהול משימה מאוישת הרחק ממסלול נמוך סביב כדור הארץ. אחד ההיבטים המרכזיים של Artemis II הוא בדיקת מערכות החיים: בקרת טמפרטורה, אוויר, מים, פסולת, והיכולת של הצוות לפעול בחלל סגור לאורך זמן.

המשימה הייתה אמורה להיות משוגרת במהלך שנת 2025, אך נדחתה בעקבות הצורך בהשלמת בדיקות הנדסיות ובטיחותיות. על פי NASA, הדחייה נובעת מזיהוי דליפת מימן נוזלי במהלך ניסוי טעינת הדלק ומהצורך בביצוע בדיקות חוזרות. מועד השיגור המעודכן נקבע כעת למרץ 2026, בכפוף להשלמת כלל בדיקות הבטיחות למערכות מאוישות.

המשימה נשענת על הלקחים ממשימת Artemis I, שהייתה טיסה בלתי־מאוישת מוצלחת סביב הירח, אך מוסיפה את המרכיב האנושי — האתגר ההנדסי והבטיחותי המרכזי. הנתונים והניסיון שייאספו ישמשו בסיס למשימות הבאות של תוכנית ארטמיס, ובהן משימות מאוישות נוספות ונחיתה על פני הירח.

הגלקסיה הכי רחוקה שנצפתה עד כה

טלסקופ החלל James Webb, זיהה את הגלקסיה הרחוקה ביותר שנצפתה עד היום. הגלקסיה מכונה MoM-z14, אור מהגלקסיה נע במשך יותר מ-13.5 מיליארד שנים כדי להגיע אל מקור התצפית, ואנו צופים בה כפי שהייתה כ-280 מיליון שנים בלבד לאחר המפץ הגדול — נתון שעוזר לשפר את ההבנה על היווצרות מבני היקום הראשונים.

בינה מלאכותית על מאדים – הרובר Perseverance

הרובר Perseverance ממשיך לפעול על פני מאדים, ובתקופה האחרונה הושלמה סדרת נסיעות ארוכות ומורכבות תוך שימוש מוגבר ביכולות בינה מלאכותית לניווט עצמאי. מערכות ה־AI מאפשרות לרובר לנתח את פני השטח בזמן אמת, לזהות מכשולים, לבחור מסלולים בטוחים ולבצע החלטות ניווט ללא תלות מלאה בהנחיה מכדור הארץ.

יכולת זו מקצרת משמעותית את זמני התנועה, משפרת את היעילות המדעית ומאפשרת כיסוי שטח גדול יותר במסגרת חלונות הפעילות המוגבלים של המשימה. השימוש בבינה מלאכותית ברובר מדגים כיצד טכנולוגיות מתקדמות משנות את אופן חקר כוכבי לכת ומאפשרות משימות מורכבות יותר בסביבות מרוחקות ועוינות.

צפו בסרטון כאן: https://youtu.be/LO2GluKu4C8 (באדיבות NASA)

רובר ה-Perseverance של נאס"א צילם את התמונה באמצעות מצלמת הניווט השמאלית (Navcam) המותקנת עליו. המצלמה ממוקמת גבוה על תורן הרובר ומסייעת בנהיגה. תמונה זו צולמה ב-4 בפברואר 2026 (סול 1763) בזמן שמש מקומי ממוצע של 08:15:21.

פברואר בשמיים – מה רואים

שמי הערב

שבתאי – מנקודת המבט שלנו, שבתאי הולך ומתקרב אל השמש ובקרוב יעלם משמי הערב ויתחיל להופיע ככוכב בוקר בחודש אפריל. חודש פברואר הוא ההזדמנות האחרונה לצפות בו לפני שישוב ככוכב ערב בסתיו הבא. בימים אלה ניתן לאתר אותו סמוך לשקיעת השמש, נמוך מעל האופק המערבי. בעין בלתי מזוינת הוא נראה כנקודת אור בהירה יחסית, אך תצפית באמצעות טלסקופ חושפת את מערכת הטבעות שלו, אשר צפויה להיראות עבה ובולטת יותר בשנים הקרובות.

צדק - צדק ממשיך להיות אחד האובייקטים הבולטים ביותר בשמי הערב גם במהלך פברואר. לאחר שהגיע לניגוד בתחילת החודש הקודם, הוא עדיין נראה בהיר במיוחד וקל לאיתור. בשעות הערב המוקדמות ניתן למצוא אותו בכיוון מזרח, ובהמשך הלילה הוא מטפס גבוה מעל האופק, עד שלקראת שעות הבוקר המוקדמות הוא שוקע לכיוון מערב.

במהלך החודש צדק ממשיך בתנועתו האיטית מערבה בתוך תחומי קבוצת הכוכבים תאומים, תנועה שתימשך עד סיום הנסיגה שלו במהלך חודש מרץ. ב־27 בפברואר יעבור הירח בקרבת צדק, יחד עם שני הכוכבים הבהירים של הקבוצה – קסטור ופולוקס – וייצור מראה בולט במיוחד בשמי הערב.

בעין בלתי מזוינת נראה צדק כנקודת אור בהירה מאוד שאינה מנצנצת, תכונה המבדילה אותו מכוכבים. צפייה בהגדלה קטנה, באמצעות משקפת או מצלמה עם זום משמעותי, תאפשר לזהות בסמוך אליו את ארבעת הירחים הגדולים: איו, אירופה, גנימד וקליסטו. טלסקופ בינוני חושף על פני כוכב הלכת עצמו את רצועות העננים הצבעוניות, ובתנאי ראות טובים ועם טלסקופ גדול יותר ניתן להבחין גם בכתם האדום הגדול – מערכת סערה עצומה ויציבה המתקיימת על צדק מזה מאות שנים.

נוגה - במהלך חודש פברואר ניתן כבר להבחין בנוגה בשמי הערב, סמוך לשקיעת השמש. היא נראית נמוך מעל האופק המערבי, ולכן תצפית נוחה מחייבת קו ראייה פתוח לכיוון זה. נוגה בולטת במיוחד בזכות בהירותה הגבוהה מאוד – גבוהה משל כל כוכב או כוכב לכת אחר בשמי הלילה – ולעיתים ניתן לזהות אותה כבר בדקות הראשונות לאחר השקיעה, עוד לפני שהשמיים מחשיכים לחלוטין.

במהלך החודשים הקרובים צפויה נוגה להתרחק בהדרגה מהשמש במונחים זוויתיים, תהליך שיגרום לה להופיע גבוה יותר בשמי הערב ולהפוך קלה ונוחה יותר לצפייה. מגמה זו תימשך עד לשיא נראותה במהלך חודשי הקיץ.

חמה - חודש פברואר מציע השנה תנאים נוחים יחסית לצפייה בכוכב חמה, אחד האתגרים הקלאסיים של תצפית פלנטרית. במהלך החודש הוא נראה בשמי הערב, במרחק זוויתי גדול יחסית מהשמש, דבר המאפשר חלון תצפית קצר אך משמעותי לאחר השקיעה, נמוך מעל האופק המערבי.

נקודת השיא מתרחשת ב־19 בפברואר, כאשר חמה מגיע למרחק הזוויתי הגדול ביותר שלו מהשמש בכיוון מזרחי — כ־18 מעלות. במועד זה הוא גם מופיע בגובה מרבי של כ־17 מעלות מעל האופק, תנאי המאפשר תצפית טובה יותר מהרגיל, במיוחד מאזורים עם אופק מערבי פתוח.

למשכימי הקום

תחנת החלל הבינלאומית עוברת למעברי בוקר מעלינו. מעברים בולטים (בתנאי שמזג האוויר מאפשר):

• 13 בפברואר בשעה 5:43
• 14 בפברואר בשעה 4:14
• 15 בפברואר בשעה 5:03

תחנת החלל הסינית צפויה לחלוף מעלינו במעברי ערב ב-8, 9, 10 בפברואר וב-21, 22, 23 בפברואר.

פינת השאלה

עלמה מעפולה שואלת:

"איך יודעים שכוכב לכת הוא באמת כוכב לכת ולא כוכב רגיל?"

התשובה:

כוכבים וכוכבי לכת נראים לפעמים דומים בשמיים, אבל הם בעצם דברים שונים לגמרי.

כוכב הוא כדור ענק של גז שמייצר אור וחום בעצמו, כמו השמש שלנו. כוכב לכת, לעומת זאת, לא מייצר אור לבד — הוא רק מחזיר אור מהשמש.

יש עוד הבדל חשוב: כוכבים נשארים כמעט באותו מקום בשמיים, אבל כוכבי לכת זזים לאט ממקום למקום ביחס לכוכבים שמסביבם. בגלל זה, אם מסתכלים על השמיים כמה לילות ברצף, אפשר לראות שכוכב לכת משנה את המיקום שלו.

אז מדענים יודעים להבדיל ביניהם לפי האור שלהם, התנועה שלהם, ואיך הם נראים כשצופים בהם דרך טלסקופ.

רוצים לשאול שאלות ולקבל תשובה בניוזלטר הבא? כתבו לנו!

"היקום אינו רק מוזר יותר ממה שאנחנו חושבים, הוא מוזר יותר ממה שאנחנו מסוגלים לחשוב"
(ג'ון ברדן סנדרסון הלדן)

עקבו אחרינו:

להצטרפות לקבוצת העדכונים על הפעילויות לחצו כאן